אמנון וינר

בימוי, תסריט,צילום 

 

״רשימות קצמן״, שנעשה כמחווה לקולנוע של דוד פרלוב וכריס מרקר, הוא במהותו מסע אישי. הן ברעיון שלו והן בעשייה הדוקומנטרית שנמשכה על פני יותר מעשור. העדויות המצולמות על דמותו הנעלמת והנערצת של שמואל קצמן הן הניסיון שלי להבין את פניה של החברה והתרבות הישראלית של ימינו דרך מייסדיה משנות השלושים ועד שנות השבעים המאוחרות כשקצמן עצמו מתפקד כחוט מקשר לאפיון הייחודיות שלה לאורך השנים עד היום הזה. אני מציב סימני שאלה על הערכים, התרבות והעולם התכני שבו גדלתי. הסרט הוא שקר ביסודו אך הוא דובק באמת לכל אורכו: הוא סאטירי אך פיוטי, קומי וטראגי, מתוסרט ודוקומנטרי, מזיכרון השואה הקולקטיבי ועד לתופת מגדלי התאומים ב-11.9 בניו יורק. חיי הפרטיים וחייו של קצמן הופכים למארג קולנועי אחד

בעיני, ״רשימות קצמן״ הוא ניסיון לברוא מתווה תרבותי קולנועי אלטרנטיבי שהוא שילוב בן הישן לחדש, בין השחור והלבן